הצטרפתי אל עולם המיסטיקה והעיסוק בהילינג ותקשור, בעזרת כלים מגוונים, לפני כ- 15 שנים.
בעברי הייתי מורה למדעי הטבע ולא היה שום מקום לדברים שלא יכולתי להוכיח מוחשית.
אם מישהו היה אומר לי באותם הימים שלא רק שאבין שיש בעולמנו הרבה יותר מין הנראה לעין
ואפילו אעסוק בהילינג ותקשור, בוודאי הייתי צוחקת בקולי קולות.
עברתי קשיים רבים במהלך השנים, עד שהגעתי למקום בו אני נמצאת כעת.
אבי המאמץ נפטר לפני כ -8 שנים והוא היה לי ממש כמו אב ביולוגי (אבי הביולוגי נפטר כשהייתי כבת - 10)
חליתי במה שקרוי "סערה בבלוטת התריס" - פעילות יתר של בלוטת התריס, ביתר לחץ דם, וסכרת.
כל זאת במקביל עם ניסיונותי לעבוד בכל מיני עבודות לשם הפרנסה. עבדתי כ- 6 שנים בחמת גדר
וכשעזבתי לשם התמקדות בהילינג ותקשור, כולם חשבו שהשתגעתי ויחד עם זאת העריצו אותי על הצעד הנועז.

לאורך הדרך גם הוספתי כל הזמן כלים נוספים לאמתחת ה"מטפלת" שבי, כך שבנוסף להילינג, למדתי "בודי ספין"
"קריסטלים ואבני חן" ואת רזי "קלפי הסגולה האינדיאנים", נומרולוגיה קבלית, קריאה בתווי פנים ובכף היד.
למען האמת את המפגש הראשון עם הקלפים האינדיאנים עשיתי כבר לפני 15 שנים
התחושה שיש בי מין האינדיאנים זכורה לי מגיל צעיר ביותר,
יחד עם זאת את הלימוד והחיבור האמיתי עשיתי לפני מספר שנים עם מורתי המקסימה - יעל אריאל.
כשעזבתי את חמת גדר, ניסיתי לעסוק בתחום האהוב עלי, אך הפחדים מחוסר בפרנסה השטלתו עלי
ומהר מאוד מצאתי את עצמי שוב, בכל מיני עבודות. בכל פעם הקדוש ברוך הוא שלח לי סימנים - בדמות מחלות שונות
והרי אני כל כך מאמינה בשפת הסימנים, יחד עם זאת התעלמתי מהם, עד שלפני כלמעלה משנה וחצי,
נפלתי בעת עבודתי בחינוך הבלתי פורמלי בקיבוץ ושברתי את אחת מהחוליות בעמוד השדרה.
תחילה סרבתי לראות בזה מסר, עם הזמן הבנתי שבעצם לא נותרו לי בררות
והודות לנפילה ולמגבלות הפיזיות החדשות שלי, הדבר היחיד בו אוכל לעסוק הוא בתחום ההילינג, התקשור והיעוץ.
אומנם עסקתי בתחום מאז שהתחלתי את דרכי לפני כ -15 שנים, אך היה זה תמיד בתור "תוספת" לעבודות האחרות.
היום השבח לאל הקמתי את "טיפי המעוף לשלום" (אוהל אינדיאני) על המצוק שבקיבוץ שלי, המשקיף על הכנרת
ובו תתקיימנה סדנאות לקבוצות עם קלפי הסגולה האינדיאנים, יעוצים וטיפולי הילינג אישיים. פעילויות לילדים עם חומרים מהטבע.
קורסים של דימיון מודרך, מדיטציה, ושל רזי קלפי הסגולה האינדיאנים וקלפים אחרים רבים נוספים.
כשהמשותף לכל הוא מתן כלים אישיים, עטופים באהבה רבה, לכל הבאים לחסות בצל טיפי המעוף לשלום.